<h1>סידור רבינו עמרם גאון — סדר פסח</h1>
<h2>דף קה.</h2>
ונוטלין ידיהן [פי' — מים אחרונים] ואין צריכין לברך ענט"י. שכך אמר רב עמרם בר ששנא גאון. זה ששאלת, צריך לברך ענט"י בין קודם אכילה בין לאחר אכילה, או אינו צריך אלא בשחרית בלבד, והרי בפסח מברך שלשה פעמים. כך ראינו, שאותה נטילת ידים של שחרית אינה עולה למנין, שאותה נטילה אינה עשויה אלא לעצמה, שכיון שישן אדם קיימא לן שידים עסקניות הן, לפיכך נוטל אדם ידיו וחייב לברך. ולאכל לחם, חייב ליטול ידיו ולברך על נט"י. דכתיב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים טמא הוא. הא שטף, טהור. [חולין ק"ו.] ואמר ר' אלעזר בן ערך מכאן סמכו חכמים נטילת ידים לחולין מן התורה. לפיכך חייב ליטול ידיו וחייב לברך. אבל מים אחרונים של אחר הסעודה לא יברך, ואם ברך, מוציא שם שמים לבטלה. דקא אמרינן [חולין ק"ה.] מים ראשונים מצוה וטעונין ברכה. ואחרונים חובה ואין טעונין ברכה, מפני שחובה הוא שלא יסתכן, ולאו חובת מצוה הן. דקא אמרינן מפני מה אמרו מים אחרונים חובה, מלח סדומית יש ומסמא את העינים. וכמה, אמר אביי משתכחא כקורטא בי כורא. לפיכך נוטל ידיו ואין צריך לברך, כמו שכתבנו למעלה, בין של שחרית ובין של סעודה. אלא בפסח, שכתבת — והרי בפסח מברך שלשה פעמים, מנין לך זו ומי אמרה לנו והיכן מקומה, לא מצינו לא במשנה ולא בתלמוד שמברך שלשה פעמים. ומי שאומר כן דברי בורות הן. בשלמא שתי פעמים ודאי קא אמרינן [פסחים קט"ו:] אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש אעפ"י שנטל ידיו בטבול ראשון חוזר ונוטל ידיו בטבול שני שהוא של לחם, ומברך בשתיהן ענט"י אלא שלישית היכן מקומה. אם אחר המזון, כבר אמרו חז"ל מים אחרונים חובה ואין טעונין ברכה. הילכך אין ברכה בפסח אלא שתי פעמים. שמא עדיין יש בידכם לאותה טעות שפירשו רבנן שבמקומכם לפני מר רב שר שלום גאון ז"ל, שאנו מברכין בפסח ענט"י ועל רחיצת ידים ועל שטיפת ידים, וסימן נר"ש. וצוה וכתבו לכם שטעות גדולה היא זו. חכמים ובעלי תורה כמותכם יעשו כטעות זה, מה נשתנה פסח מכל ימות השנה. ועוד לא מצינו רחיצה ושטיפה כל עיקר. שמא במקדש כשהיו כהנים רוחצים היו מברכין על רחיצת ידים, שנאמר ורחצו אהרן ובניו. ועכשיו הודע את רבנן ושאר ישראל שלא יטעו ולא יעשו אלא כמו שפירשנו לך.
